בניקיון כפי

Hand photo created by freepik – www.freepik.com

פרשת וירא

"ואבימלך לא קרב אליה, ויאמר: ה', הגוי גם צדיק תהרוג?; הלא הוא אמר אלי אחותי היא והיא גם היא אמרה לי אחי הוא, בתום לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת. ויאמר אליו האלוקים בחלום: גם אנוכי ידעתי כי בתום לבבך עשית זאת, ואחשוך גם אנוכי אותך מחטו (כתיב חסר) לי, על כן לא נתתיך לנגוע אליה". (בראשית, כ', ד'-ו')

אבימלך יודע וזוכר היטב שהשם השמיד אך לאחרונה את סדום ואנשיה עקב מעשיהם הרעים. אנו למדים זאת מדברי המדרש על פסוק ח', "וישכם אבימלך בבוקר ויקרא לכל עבדיו… ויראו האנשים מאד". מדרש בראשית רבה: "לפי שהיו עשנה של סדום עולה ככבשן האש, אמרו: תאמר אותן המלאכים שנשתלחו לסדום באו לכאן? לפיכך 'ויראו האנשים מאד'. "

והוא מסנגר על עצמו לפני ה', וטוען לפניו שהוא ועמו הם בגדר 'גוי צדיק': הם אפשרו לאברהם ולשרה לבוא לגור במקומם בלי לנהוג בהם כפי שנהגו בסדום כלפי זרים, ואבימלך לקח את שרה לאישה – בדרך שמן הסתם היתה מקובלת באותם הימים כתקינה וסבירה לחלוטין.

אבימלך מסנגר על עצמו לפני ה' ואומר: "בתום לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת" – לא ראיתי כל רע במה שעשיתי, הייתי שלם עם עצמי ללא סייג.

הקדוש ברוך הוא, כשהוא חוזר על דברי אבימלך, מקבל את הטיעון "בתום לבבך עשית זאת" אך אינו מקבל את הטיעון של 'נקיון כפים'. אמנם לא נקפך ליבך כשעשית את המעשה, היית באמת תם לב, אך לא היה זה מעשה של נקיון כפים – המעשה עצמו לא היה נקי מרבב.

הרב הירש לומד מכאן נקודה חזקה: יש קנה מידה להערכת מעשינו, שאינו תלוי רק בתחושות ליבנו ובמצפוננו, ומצפן זה הוא רצונו ה'. כמו שאומר הנביא מיכה: "הגיד לך אדם מה טוב" (מיכה, ו', ח') ותנאי זה קודם לכוונה מוסרית. כוונות טובות אינן הופכות מעשה רע למעשה טוב.

ואפילו יותר מזה, הגמרא במסכת מכות הגמרא לומדת מהפרשה שלנו, שמי שמצדיק עוון ב'אומר מותר', כלומר, הוא חוטא משום שהוא חושב שהמעשה הוא מותר, הוא יותר קרוב למזיד מאשר קרוב לאונס, משום שהיה עליו ללמוד ולא למד. חשוב מאד לרצות להיות אדם מוסרי, אך לרצון טהור זה חובה להוסיף ברור מתמיד וכן מהו רצון השם בכל סוגיה וסוגיה.

זה פשוט? לא, זה לא פשוט.

זאת משימה ענקית, ממושכת, שמתחילים אותה כשעומדים על דעתנו ולא מסיימים לעולם. אמנם לא עלינו המלאכה לגמור, אך יחד עם זאת, אין לנו החרות לברוח ולהיבטל ממנה.

2 תגובות בנושא “בניקיון כפי”

  1. הנה לנו הוכחה שגם משהו שעושה לנו טוב לא נכנס להגדרה של נקיון כפיים כל זמן שהכרת רצון השם נעדרת ממנה
    וזו עבודת חיים שאין לנו החרות לברוח ולהיבטל ממנה.
    מקסים דבורה.

    1. אכן, גם אני חשבתי על הדיון שהיה לנו השבוע, אבל לא כל קוראות האתר יודעות על מה אנחנו מדברות 🙂
      אז לטובת המסוקרנות:
      עסקנו בשאלה אם אנחנו עושות דבר טוב לשם כבוד, האם זה בסדר או שאולי בכל זאת לא,
      ואם המעשה ההוא משמח אותנו בעצם קיומו האם זה 'נקודה לזכותו', או שהשמחה שלנו לא מעלה ולא מורידה, המבדק צריך להיות אחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *