שבט אחים

L.RIDIBUNDUS

פרשת ניצבים

"הנסתרות לה' אלוקינו, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, לעשות את כל דברי התורה הזאת" (דברים כ"ט, כ"ח)

כאשר עם ישראל קם להסיק לקחים משנות הגלות הקשות שעברו עליו, אחד הלקחים החשובים שיש לו להפיק טמון בפרוש חז"ל על פסוק זה:

יש אחריות הדדית על כל אחד ואחד מעם ישראל לקיום דברי התורה. עריבות הדדית זו מרומזת במילים 'לנו ולבנינו עד עולם' – זו משימה של העם כולו, מוטלת על כתפי כל אחד ואחד מאיתנו.

חובת עריבות זו הוגבלה כאן ל'נגלות' – האחריות שלנו היא על המעשים המגולים, הידועים. האחריות היא לגבי כל יחיד ויחיד – כל מי שהיה יכול להשתמש בהשפעתו כדי למנוע חטאים של עשיה ושל חוסר עשיה.

לעומת זאת, 'הנסתרות לה' אלוקינו', חטאים שאף אחד לא יודע עליהם מסורים בידי ה' בלבד, ועליהם לא ייתבע העם כולו.

האחריות המוטלת על כתפינו היא רבה. בדרך כלל, שאנו נתקלים בעוול שגורם מישהו, אנחנו מעדיפים לסובב את הראש לצד השני, להתעלם, לחשוב שזה לא קשור אלינו. אבל הדברים לא כן – עם אחד אנחנו, באחריות משותפת.

לראות עוול ולשתוק – פרושו לעודד את קיומו.

מן הסתם אין הכוונה שעל כל יחיד ויחיד לצאת למלחמת חורמה בכוחות גדולים וחזקים ממנו, אך בהחלט יש לכל אחד מקום לחשוב כיצד הוא, מהמקום שלו, מפיץ עוד קצת טוב, ומונע מרוע להתפשט בעולם.

3 תגובות בנושא “שבט אחים”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *