בצלם אלוקים

Water photo created by lifeforstock – www.freepik.com

פרשת מסעי

ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה אשר אני שוכן בתוכה, כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל (במדבר, ל"ה, ל"ד)

בפרשה זו מזהירה התורה את עם ישראל לא לנקוט ביחס סלחני מדי כלפי רוצח: לא לקבל כופר נפש מרוצח במזיד ובכך למחול על רצח, ולא לוותר לרוצח בשגגה על מנוסה לעיר המקלט תמורת כופר.

הרב הירש מסביר את הקשר בין סלחנות כלפי רוצחים לבין טומאת הארץ: האדם, נופש הנפש החיה, הוא מייצגת את נקודת המגע בין השמים לבין הארץ. צלם אלוקים המהלך על פני הארץ.

חברה אנושית שאינה רואה את דם בניה כקדוש לה', ושאינה דורשת דין וחשבון על דם אדם נקי שנשפך – הרי היא מפירה את התנאים שבזכותם קיבלה את הארץ.

אי אכפתיות מצד האומה כלפי רצח, פרושה אי-הכרה במהותו האלוקית של האדם. זהו הפתח לכל סוג טומאה אפשרית: אם אין האדם צלם אלוקים, הרי כל התנהגות בלתי מוסרית אורבת לפתחו.

'אני ה' שוכן בקרב בני ישראל' – ה' שוכן ברב ישראל אפילו אם חיי העם עדיין רחוקים משלמות. אפילו יש בהם עדיין פגמים שונים. ה' קרוב לישראל בכל רגעי ההווה, כי כל רגע ורגע הוא חלק מהתוכנית האלוקית המביאה את העם לתיקונו השלם.

החברה האלוקית שהשם שוכן בתוכה חייבת לבטא את מעלת האדם, וצריכה לתת ביטוי לכך שהאדם נברא בצלם אלוקים. כך תהפוך רוח האומה להיות ראויה למצב שבו שוכן ה' בקרב בני ישראל.

בימים אלו, ימי בין המצרים, אנו אבלים על חורבנם של שני בתי המקדש. בחורבן הראשון הסתלקה השכינה מעימנו, בין השאר, משום חטא שפיכות דמים – חטא אשר מטמא את הארץ ולא מאפשר את ישיבת ה' בתוכה.

בחורבן השני, הסתלקה השכינה משום שנאת החינם שהיתה בינינו. עבירות של בן אדם לחברו דומות מבחינות רבות לרצח 'כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים', אומרים חז"ל, ויש גם פגיעות מסוגים אחרים שהתורה מדמה לרצח.

בפסוקים אלו קוראת לנו התורה לא להתעלם מעוולות, לא להכיל בתוכנו את הרוצחים או את הפוגעים ולהעלים עין ממעשיהם.

מחויבים אנו לכבד את הנפש האלוקית השוכנת בכל אדם, ולא לשתוק מול מצב שמישהו אחר פגע, רמס וריסק אותה.

תגובה אחת בנושא “בצלם אלוקים”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *