סוד האהבה

פרשת כי תשא

"ויאמר משה אל ה'… ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך, הודיעני נא דרכך…

ויאמר (תשובת ה':), אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך, וחנותי את אשר אחון, וריחמתי את אשר ארחם"  (שמות, ל"ג, פסוקים י"ב-י"ט)

אומר לנו הרב הירש: "כל הבא לתרגם ולבאר תוכן פסוקים אלו, צריך לנהוג בזהירות רבה יותר  מבכל פרשה אחרת בתורה. שכן כאן מובלים אנו אל הקצה אחרון של ידיעת האדם אודות ה'. התחום הנמצא מעבר לגבול זה מרומז לנו, כדי שנדע שאין בכוחנו להשיגו במידת הדעת שהוענקה לנו למען חיינו עלי אדמות. איך, אם כן, לא נימלא פחד ורעדה בהשתדלותנו להבין ולפרש פרשיות אלה, פן לא נקלע לנקודת האמת ונסטה מהדרך הישרה?"

אחרי הקדמה זו, למען האמת, שקלתי לסגור את החומש ולחפש פרשה אחרת לעסוק בה. מה באמת אנו מבינים במסתרי הנהגתו של ה' בעולם?

בכל זאת, ניגונם הרך של הפסוקים מתפילת יום הכיפורים החזיר אותי חזרה אל החומש. בכל שנה מחדש אנו משתמשים במתנה היקרה הזו, שאת טיבה איננו לגמרי מבינים, ובכל זאת מצליחים לחוש משהו ממנה.

בין הבטחת 'וחנותי את אשר אחון' לבין מילות הפלא של 'ויעבור ה' על פניו ויקרא' טמונה עוד פרשיה אחת, אותה לא מזכירים ביום הכיפורים:

"ויאמר ה' אל משה, פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים, וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שיברת" (שמות ל"ד, א')

מערכת היחסים הפלאית בין הקב"ה לעם ישראל טומנת בתוכה סודות עמוקים, סתרי תורה שאין לנו שיג ושיח בהם. אבל היישום של מערכת הזו מצידנו, בסופו של דבר, הוא פשוט להבנה ופרקטי לגמרי.

"התנאי להשבת היחסים הקרובים וההדוקים הראשוניים בין ה' לישראל לקדמותם, הוא קבלת התורה מחדש בקרבנו. שכן רק היא לבדה תוכל ליצור יחסים אלו." (הרש"ר הירש)

בהרבה מאד מקומות בכתובים ובחז"ל, מתדמית מערכת היחסים בין הקב"ה לעם ישראל למערכת יחסים אוהבת של בני זוג.

גם בחיי נישואים, אהבה היא לא רק פרחים ופרפרים. אהבה אמיתית מתבטאת בשורת מעשים קטנים ויומיומיים.

תארו לכם סיטואציה בה קם הבעל לתינוק הבוכה בלילה, כדי שאשתו תוכל להמשיך לישון בשלווה, ואילו האישה מפרגנת לבעל עוד כמה דקות של שינה בבוקר, בחמלתה על דקות השינה שאבדו בלילה. ככה נראית אהבה.
אהבה עוברת דרך הכנת כוס קפה בדיוק כמו שהאישה אוהבת אותה, דרך ביצוע מטלות למען בן/בת הזוג או במקומו. הדחת כלים וקיפול כביסה, בישול מרק עוף וקניית פריט חסר בבית – כל אלו עשויים להיות ביטויים של אהבה, כשהם נעשים מתוך מחשבה על השני ועל רצונותיו, ומתמקדים בניסיון לעשות זאת בצורה שתיטיב עימו באופן המתאים לו ביותר.

ובחזרה לנמשל:

הרבה אנשים מתקשים למצוא את תחושת האהבה בסדרת מעשים טכניים של מצוות מעשיות ודקדוקי הלכות.

בביטויים היותר חריפים של הקושי הזה, נמצא צעירים שאוהבים ומחוברים לה', אך זנחו כליל את קיום המצוות בגלל אלף ואחד קשיים, חלקם קשיים משמעותיים ונסיונות לא פשוטים.

הביטוי הפחות חריף קיים בכל אחד מאיתנו. לפעמים קל יותר להתחבר לרעיונות גדולים ומרגשים מאשר לראות בזוטי היומיום קשר אמיתי לקדוש ברוך הוא.

בואו נזכיר לעצמנו איך נראית אהבה: פרט ועוד פרט ועוד פרט. בדיוק כמו בחיים.

5 תגובות בנושא “סוד האהבה”

  1. דבורה, זה כל כך נכון, אמיתי ועמוק.
    ואם יורשה לי להוסיף עוד נקודה בהמשך למה שכתבת כל כך יפה, בעיניי, לימוד והעמקה בטעמי המצוות יכולים להוסיף כל כך הרבה משמעות ואנרגיה לפרטים הקטנים של היום יום, בדיוק כמו שככל שמבינים וחווים לעומק את הרצונות של בן הזוג – יש הרבה יותר אנרגיה ותשוקה למילוי שלהם.

  2. דבורה, דברים של טעם.
    תודה רבה.
    מוסיפה שמובא בכתובים שאכן הדקדוק במצוות הוא הביטוי לאהבת הבורא.
    הדקדוק בפרטים הקטנים מבטא – התמסרות ושיתוף הרגש בפעולה הטכנית – חיבור מושלם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *