היי את בתיה

פרשת שמות

פרשת שמות

"ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיהו" (שמות, ב', י')
הרש"ר הירש מסב את תשומת לבנו לנקודה חשובה: משה – לשון פועל פעיל. לא נקרא שמו 'משוי', כי אם 'משה' – מושה אחרים מן המים.
בתיה מלמדת את משה מסר שכל אדם צריך לחרוט על לוח ליבו – את החסד שעשו עימך, גמול אתה עם האחרים הזקוקים לעזרתך.
כמו שהיה מי שנתן עין ולב למצוקתך, היה אף אתה בעל עין בוחנת ולב רגיש לשים לב למצוקת האחרים.
ואכן, כבר בפרשה זו אנו רואים את משה מסתובב בעולם ועינו פקוחה לחולשה ולמצוקות הסובבים אותו: משה מציל יהודי מיד מכהו, מסייע לבנות כהן מדין אשר הרועים מתנכלים אליהן, ורועה את הצאן ברגישות גם לפרטים.
מדהים לראות איך חמלתה של בת פרעה על פעוט אחד, השפיעה על מעגלים רחבים כל כך. אותו פעוט גדל, והפך למנהיג במקומו, המפיץ הלאה את החמלה שזכה בה.
כמו בתיה בת פרעה, נקראות הנשים מאז ומעולם להיות גורם חומל, משפיע, גומל טוב על סביבותיהן, בעיקר על ילדיהן הרכים.
העוצמה שיש בידיים של כל מי שמגדל פעוט היא מדהימה. ההשפעה של המבוגר המשמעותי על חייו – עצומה ודרמטית. וגודל האחריות פעמים רבות מכווץ משהו בלב.
ואם לא אצליח?
ואם לא אהיה מספיק טובה?
ואם באמת באמת, בלי שאף אחד שומע, יש רגעים שאני מתגעגעת לימים שבהם לא היה הצרחן הקטן הזה נוכח בחיי?
חמלה היא כמו צמח רך, עדין. היא לא צומחת במדבר צחיח. היא חייבת אור, מים, חום נעים ולא עז מדי.
כדי שתהיה אישה מסוגלת להעניק חמלה לילדה, היא חייבת לקבל כזו, בשביל עצמה.
פעם, לפני המון שנים, הייתי אמא צעירה, אולי צעירה מדי.
אנשים מסוימים בסביבתי ניסו להציע לי להיות רכה יותר, מכילה יותר, חומלת יותר. קצת יותר 'פוצי ומוצי', קצת פחות תכל'ס.
חשבתי שאלו עצות נכונות ומועילות, אך לא הצלחתי למלא אותן.
להיפך, עצם הנסיון לגלות רוך רב יותר, גרם לי לתסכול, לתחושה שאינני מצליחה להיות אמא כמו שאמא צריכה להיות.
שנים של מסע ארוך אל תוך עצמי לימדו אותי:
בשביל להרחיב את יכולת ההכלה כלפי אחרים, עלינו להכיל קודם את עצמנו.
כדי לקדם ברוך את האחרים, עלינו להיות רכים כלפי עצמנו.
כדי למשות אחרים מן המים, אנו צריכים איזו בתיה שתמשה אותנו עצמנו.
ואם אין בתיה בסביבה, נהיה אנחנו בשבילנו. 
 
שבת שלום, אחיות.
  1. אכן, גם אני חשבתי על הדיון שהיה לנו השבוע, אבל לא כל קוראות האתר יודעות על מה אנחנו מדברות :)…

  2. הנה לנו הוכחה שגם משהו שעושה לנו טוב לא נכנס להגדרה של נקיון כפיים כל זמן שהכרת רצון השם…

  3. מקסים איזה פירוש נפלא אהבתי מאד. נהנתי גם ממה שכתבת בפתיח במייל זה עודד גם…

  4. דבורה, פשוט תענוג לקרוא! התמלאתי קנאה עזה באותו תושב הקריות. אני מברכת את שתינו שנצליח לאחוז במידת הדין…

  5. חנהלה על לצמוח

    המאמר שלך והכתיבה כל כך נפלאים כמוך🙂 תודה!

תגובה אחת בנושא “היי את בתיה”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *